צלקת נכות תפקודית

" חזותו החיצונית של אדם, על כל מרכיביה, היא כרטיס הביקור שלו, וכאשר הוא מתמודד על מקום עבודה יחד עם מועמדים נוספים, יפסלו באופן סביר במיון הראשוני אלה שעושים רושם שלילי על המראיין הן בחזותם והן באישיותם". כך כתב כב' השופט דיבון בפסק הדין ת.א. 1432/86 בעניין ענת אליאב נגד נגה אלקטרוניקה בע"מ כאשר בדבריו התוותה דרך לבחינת הפגיעה האפשרית של נכות פלסטית בכושר השתכרות של נפגע.
לאורך השנים בתי המשפט הבינו כי פגיעתו של אדם והנכות שנותרת לו , היא לא תמיד תוצר של מגבלה פיזית של ממש (כמו קושי בהליכה) לעיתים מדובר בנכות שהיא אסתטית (צלקת) ולעיתים נכות זו יכולה להיות גם תפקודית, כלומר גם לאותה צלקת תהיה השפעה על תפקודו של האדם בחייו, כאשר היא תגביל אותו "וערכו בשוק" ירד ביחס מתחריו.

להלן מס' דוגמאות : בע"א 6410/96 זנט אשכנזי נ' עזבון המנוח גד לסרי , ביהמ"ש העליון קבע כי, במקרים בהם הצלקת מגיעה לכדי רמת "כיעור" במידה ומצויה במקום בולט כמו פניו של הנפגע, יש בכך כדי להגביל את עיסוקו העתידי של הנפגע. כך לדוגמה לא יוכל לעסוק במקצוע הכולל "שיווק" ואין ספק כי אותה צלקת מהווה עבורו נכות שמעמידה אותו בנקודת זינוק פחותה מזו של אדם אחר.

גם גילו של הנפגע הוא בעל חשיבות רבה כאשר מדובר בצלקות ! בפס"ד ת.א. 1131/02 (שלום י-ם) מלול אופיר נ' המגן חברה לביטוח בע"מ, נקבע כי כאשר הנפגע הוא אדם צעיר הנמצא בתחילת דרכו המקצועית, והצלקות נמצאות על פניו והן בולטות ומכוערות … ברור כי צלקות כאלה עלולות להגביל את מבחר מקומות העבודה או אפשרויות לעסוק למשל בתחומי שיווק או מכירות. כאשר מדובר בילד או אדם צעיר שטרם רכש מקצוע, הצלקת באופן אוטומטי שוללת ממננו תחומי עבודה רבים עוד לפני שהייתה לו האפשרות לבחון האם מתאים לתחום זה או האם היה רוצה לעסוק בו.
בתי המשפט מפצים לא רק על אובדן כושר השתכרות , בכל הנוגע לצלקות, כאשר המרכיב הנוסף והחשוב לא פחות הוא מרכיב הכאב והסבל או עוגמת הנפש שנגרמת לנפגע בגלל הצלקת.

ברכיב זה , כמו בקודם קיימת חשיבות לגילו של הנפגע, מיקום הצלקת , מידת כיעורה אך גם למין הנפגע (גבר או אישה) ולסטטוס המשפחתי שלו טרם הפגיעה (רווק/ נשוי/ גרוש) קיימת חשיבות.
כך לדוגמה נפגעת צעירה, אשר טרם נישאה , הסובלת מצלקת מכערת ובולטת, בחברות מסוימות סיכויה להינשא פוחתים והדבר רק מוסיף לכאב והסבל שלה וכך פיצויה גדל.

מעבר לכך, כאשר מדובר באדם צעיר לצלקת יש משמעות גם אם אינה במקום בולט במונחים הרגילים. למה הכוונה ? כאשר הפסיקה מדברת על צלקת בולטת המקימה זכות פיצוי , לרוב מדובר בצלקת בפנים או בידיים, כלומר במקום שחשוף ונמצא לעיני כל ברוב שעות היום. אך לאחרונה ניתן פס"ד של כב' השופטת מור- אל בת.א 22500-08-11 בבית משפט השלום בתל אביב, בעניין בחורה צעירה שנותרה לה צלקת גדולה וכהה על הישבן. במהלך המשפט עורכי דין של בית החולים המעוול ומשרד הבריאות ניסו שלל טענות, בין היתר טענו כי " מתקבל הרושם שמדובר בבחורה משוחררת וליברלית… אולי הצלקת הטיבה עמה וריסנה אותה".

השופטת התמודדה עם כל טענות בית החולים והדיפה אותן בזו אחר זו. בעניין גישת עורך הדין בכל הנוגע "לליבראליות של הנפגעת" ציינה : "מדובר בטענה שאינה מכבדת את כותבה וטוב היה אם לא הייתה עולה על הכתב כלל. למורת רוחם של הנתבעת או של באי כוחה, זכותה המלאה של התובעת ללבוש בגדים חושפניים כרצונה ובגדי ים בהתאם לטעמה האישי, מבלי שתזכה לביקורת ולציונים מפי באי כוחה של הנתבעת, ובוודאי שאין באישיותה, בתפיסותיה ובבחירותיה לגבי הביגוד שהיא בוחרת ללבוש, כדי לגרום לפיחות במשמעותה של הצלקת ומכאן גם הקטנת הפיצוי המגיע לה. נדמה שעל חוסר הטעם המוחלט בטענה לפיה 'אולי הצלקת הזו הטיבה עימה וריסנה אותה', פשוט לא צריך להכביר מילים". עוד היא הוסיפה: "כדי לאזן את התמונה אשוב ואציין, כי התובעת עשתה רושם של בחורה אינטליגנטית, רצינית, דוברת אמת, בעלת גוף שראוי להתגאות בו, אשר אינה זקוקה כלל לריסון והצלקת שמשחיתה את גופה, גורמת לה עוגמת נפש לא מבוטלת, הן בהיבט של דימוי הגוף והן באשר לבגדים התחתונים לרבות בגד ים, שהיא יכולה ללבוש והן ביחסיה האינטימיים. תחושותיה של התובעת מהצלקת הוכחו כדבעי, הן לא בבחינת 'כולו מדובר בצלקת', אלא מדובר בפגיעה חוזרת, נשנית ונמשכת של עוגמת נפש הנובעת מרשלנות של גורמי הנתבעת".

לסיכום , חשוב להבין כי החוק והפסיקה מכירים בזכותו של הנפגע לפיצוי בגין צלקת ! לכן חשוב לתעד את מלוא החומר הרפואי בעניין , לצלם את גורם הנזק , לצלם את מקום הפגיעה מיד לאחר האירוע, את שלבי ההחלמה ולבסוף לעשות תמונה טובה וברורה של הצלקת שנותרה כולל מדידת הצלקת לרוחב ולאורך. לאחר איסוף החומר הרלוונטי, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום נזקי גוף.